התחדשות עירונית 2020: תמונת מצב של שנה סוערת ובלתי צפויה

שנת 2020 היתה אמורה להיות שנה סוערת בתחום ההתחדשות העירונית. בתחילת נובמבר 2019 יצא ההודעה הסופית על סיומה הצפוי של תמ"א 38 באוקטובר 2022, והצפי היה שכל מי שמעוניין בהתחדשות עירונית מכח התמ"א ימהר לקדם עניינים ולהגיש בקשה להיתר בנייה. אלא ש-2020, כדרכה של השנה הזו, מלאת הפתעות בלתי צפויות. לא רק שהקורונה, שפרצה בישראל במלוא כוחה במרץ 2020, הביאה להקפאה כמעט מלאה של ענף הנדל"ן כולו, גם לאחר שהתרגלנו לחיים במחיצתה, והביקושים חזר לעצמם (ויש שיאמרו שאף גדלו) – העובדות בשטח שונות מהצפוי. 

כדי לראות מה קורה בתחום ההתחדשות העירונית מתחילת השנה הבלתי סבירה הזו בדקנו 6 ערים ממחוז ירושלים, תל אביב והמרכז.  

הסתכלנו על מספר הבקשות להיתרי בנייה, למשל. מספר הבקשות משקף את העתיד הצפוי לדירות בהתחדשות עירונית: בקשה הופכת להיתר והיתר הופך לדירות, כך שניתן ללמוד לא מעט על העתיד ממגמת הבקשות. בכמעט כל הערים שנבדקו, מאז שנת 2016 יש מגמה ברורה של ירידה תלולה במספר הבקשות. בעוד שבשנת 2016, למשל, הוגשו בתל אביב כ-183 בקשות להיתר בנייה, מתחיל 2020 (נכון ליוני 2020) הוגשו בעיר רק 53 בקשות. כלומר גם אם נניח שהנתונים של שנת 2020 עד כה משקפים רק מחצית מהבקשות (כך שהם יוכפלו עד סוף השנה), הנחה שאפתנית למדי ביחס למצב המשק, עדיין נראה ירידה של כ-42% ביחס לשנת 2016 ושל כ-15% ביחס לשנת 2019.

"שנת 2020 היתה אמורה להיות שנת מפנה בתחום ההתחדשות העירונית", אומר טל קופל, המשנה למנכ"ל מדלן. "מועד הסיום של תמ"א 38 כבר ידוע, אבל עדיין לא ידוע מה יבוא במקומה, ומי שרוצה ליהנות מהתמריצים שמציעה התמ"א צריך להזדרז. כיום יש עדיין אלפי פרויקטים שגורלם לוט בערפל – הם עדיין בשלבים ראשוניים, ואם הם לא יצליחו להתגבש לכדי בקשה להיתר בנייה עד תום המועד כל העבודה הקשה שבוצעה בגללם תרד לטמיון. 

"לשם ההמחשה, רק בתל אביב יש יותר מ-830 פרויקטים כאלה. הסיבות לאי ניצול הפרויקטים מגוונות, ויכולות לנבוע מדיירים סרבנים, מרשות מקומית שמקשה על התכנון – ולעתים אף מתנגדת לו – או מחוסר המקצועיות של היזם. כדי לטפל בסעיף האחרון אנחנו מפרסמים את 'מדד ההתחדשות העירונית' מבית מדלן, הכולל את אנשי המקצוע המובילים והמומלצים בענף".

"פרויקטים של התחדשות עירונית הם הסבוכים ביותר בתחום הנדל"ן", אומר רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין. "הם כוללים עשרות שלבים ומספר רב של תיאומים בין גורמים רגולטוריים, שרק מעמיסים עוד ועוד קשיים ובירוקרטיה. לא בכדי, הזמן להוצאת היתר בניה במדינת ישראל רק מתארך עם השנים.

תחום ההתחדשות העירונית מצריך מקצועיות גבוהה של העוסקים בדבר, לצד וודאות תכנונית וכלכלית ברמת העיר. רשויות רבות מבינות זאת, ומקדמות כיום תוכניות אסטרטגיות להתחדשות עירונית שמסתכלות על הצורך העירוני במבט כולל ולא במבט פרטני. קרי, הן מנתבות את היזמים למתחמי ההתחדשות המשמעותיים בעיר ולא יוצרות "מישמש" של פרויקטים שמכתיבים היזמים בהתאם למקומות בהם הצליחו להשיג חתימות. זו מגמה חיובית, והיא בין היתר תולדה של תעדוף פינוי בינוי על פני תמ"א 38 הגוססת".

תל אביב-יפו

מספר בקשות להיתר בנייה בהתחדשות עירונית מתחילת 2020: 53

זמן ממוצע להוצאת היתר בנייה להתחדשות עירונית (נכון ל-2019): 3.32 שנים 

מספר היתרי בנייה שניתנו להתחדשות עירונית נכון ליוני 2020: 729

אחוז בקשות שהפכו להיתר: 54%

מתחילת השנה נמכרו בתל אביב יפו 864 דירות חדשות, שרק 37% מהן (כ-320) בהתחדשות עירונית. עם זאת מבין הערים שנבדקו, תל אביב מובילה את מגמת ההתחדשות העירונית בענק, עם יותר מ-700 היתרי בניה שניתנו לפרויקטים שונים בעיר. כיום העיר ממשיכה בניצול של פרויקטים במסגרת רובעים 3 ו-4, ובשנים הקרובות היא עתידה לאשר את התכנון של רובעים 5 ו-6.

מאז תחילת תמ"א 38 קודמו בעיר 2,189 פרויקטים שונים (כלומר החלו בהליכי החתמות ודיונים משמעותיים עם הדיירים). מתוך אלו, רק עבור 1,355 פרויקטים אכן הוגשה בקשה להיתר, מה שמותיר 834 פרויקטים פוטנציאליים שאם לא יגושו עבורם בקשות להיתרים עד תום תקופת התמ"א 38 – כנראה שכבר לא יקרו כלל. לפיכך, מתוך הפוטנציאל הקיים להתחדשות עירונית, רק 62% בעיר אכן קודם לאנשהו (עד כה לפחות).

ירושלים

מספר בקשות להיתר בנייה בהתחדשות עירונית מתחילת 2020: 39

זמן ממוצע להוצאת היתר בנייה להתחדשות עירונית (נכון ל-2019): 2.67 שנים

מספר היתרי בנייה שניתנו להתחדשות עירונית נכון ליוני 2020: 243

אחוז בקשות שהפכו להיתר: 48%

עיריית ירושלים מקדמת תוכניות רבות של התחדשות עירונית, בניהן תוכנית קריית היובל שאושרה לאחרונה, וכוללת יותר מ-400 דירות. גם הרצון של מינהל התכנון "להיכנס" לשכונות חרדיות ולחדש גם אותן עתיד להביא לעיר "בוסט" חיובי נוסף. במקביל, אם מניחים שנתוני 2020 עד כה יוכפלו עד סוף השנה, מספר הבקשות להיתר בהתחדשות עירונית בירושלים ירד ב-7% בלבד לעומת 2018, ואף עתיד להציג עלייה קטנה ביחס ל-2019. 

403 דירות חדשות נמכרו בירושלים מתחילת השנה, רק 22% מהן הן תוצאה של התחדשות עירונית (כ-89 דירות). מאז תחילת תמ"א 38 קודמו בעיר 752 פרויקטים שונים של התחדשות עירונית, ועבור 506 מהם כבר הוגשה בקשה להיתר. לפיכך, נותרו עדיין 246 פרויקטים שונים בעלי פוטנציאל שלא התקדמו לשום מקום עד כה – 67% מהפרויקטים.  

גבעתיים

מספר בקשות להיתר בנייה בהתחדשות עירונית מתחילת 2020: 1

זמן ממוצע להוצאת היתר בנייה להתחדשות עירונית (נכון ל-2019): 3.81 שנים

מספר היתרי בנייה שניתנו להתחדשות עירונית נכון ליוני 2020: 97

אחוז בקשות שהפכו להיתר: 44.5%

ככל שהעיר צפופה יותר הבנייה החדשה חייבת להסתמך יותר ויותר על התחדשות עירונית – וגבעתיים היא העיר השנייה הכי צפופה בישראל. לכן לא פלא שיותר מ-90% מ-132 הדירות החדשות שנמכרו בה מתחילת השנה (כ-119 דירות) מקורן בפרויקטים של התחדשות עירונית.

מאז תחילתה של תמ"א 38 קודמו בעיר 363 פרויקטים, ורק 218 הגיעו לשלב הבקשה להיתר. לפיכך, אם 145 הפרויקטים שנותרו לא יגיעו להיתר לפני אוקטובר 2022 – סביר להניח שמרבית הבניינים בהם לא יזכו להתחדש, לפחות לא במסגרת ההליך הפשוט (יחסית לפינוי בינוי) של תמ"א 38. ואכן, עתיד הבנייה החדשה בעיר נמצא בשני פרויקטים גדולים שמקדמת העירייה: מתחם ההסתדרות, ולצד פרויקט גבעת רמב"ם, במסגרתו מתוכננות יותר מ-750 דירות. 

נתניה

מספר בקשות להיתר בנייה בהתחדשות עירונית מתחילת 2020: 2

זמן ממוצע להוצאת היתר בנייה להתחדשות עירונית (נכון ל-2019): 2.41 שנים

מספר היתרי בנייה שניתנו להתחדשות עירונית נכון ליוני 2020: 75

אחוז בקשות שהפכו להיתר: 65%

עיריית נתניה מקדמת בימים אלה כמה ותמ"לים להתחדשות עירונית, חלקם כבר בשלבים מתקדמים והם עתידים לכלול בינוי משמעותי. במקביל, הוכנה תוכנית אסטרטגית חדשה לעיר, המחלקת אותה למתחמי התחדשות עירונית רבים. מתוך 436 הדירות החדשות שנמכרו מתחילת השנה בעיר (קצב שאם יימשך עתיד לעקוף את מספר הדירות החדשות שנמכרו ב-2019, שעמד אז על 734), רק 17%, כלומר 74 דירות, מקורן בהתחדשות עירונית. 

עד כה קודמו בעיר 135 פרויקטים של התחדשות בסך הכל – ו-115 מתוכם הגיעו לבקשות להיתר. כלומר 85% מהפרויקטים של התחדשות שהתחילו לקרום עור וגידים אכן הגיעו להסכמות עם הדיירים ולשלב בקשת ההיתר.   

קריית אונו

מספר בקשות להיתר בנייה בהתחדשות עירונית מתחילת 2020: 1

זמן ממוצע להוצאת היתר בנייה להתחדשות עירונית (נכון ל-2019): 3.65 שנים

מספר היתרי בנייה שניתנו להתחדשות עירונית נכון ליוני 2020: 32

אחוז בקשות שהפכו להיתר: 65%

חלוצת הפינוי בינוי הארצית (אונו הירוקה היה הפרויקט הראשון שנעשה בישראל בשיטת פינוי בינוי) מקדמת כיום אישור תוכנית הקובעת הוראות (גם) להתחדשות עירונית של מתחמים רבים בתחומה, בהם לוי אשכול ושלמה המלך. זאת לצד קידום של תוכניות פרטניות רבות, הכוללות מספר רב של פרויקטים (כמו מתחם האורן והצבר). מתוך 113 הדירות החדשות שנמכרו בעיר מתחילת השנה, 86 דירות (76%) היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

60 פרויקטים שונים של התחדשות עלו על השולחן בעיר, ו-49 מתוכם הגיעו לבקשה להיתר, כלומר כמעט 82%. 

יבנה

מספר בקשות להיתר בנייה בהתחדשות עירונית מתחילת 2020: 1

זמן ממוצע להוצאת היתר בנייה להתחדשות עירונית (נכון ל-2019): 3.5 שנים

מספר היתרי בנייה שניתנו להתחדשות עירונית נכון ליוני 2020: 14

אחוז בקשות שהפכו להיתר: 58%

רק לאחרונה מתחילה יבנה לפצח את המשוואה של ההתחדשות העירונית, והיא מציגה מגמה יפה שכוללת הן פרויקטים של תמ"א והן פרויקטים של פינוי בינוי. העירייה מקדמת תוכנית להתחדשות עירונית של המתחמים הוותיקים בעיר, שצפויים להפוך אותה לעיר מרכזית בתחום. עם זאת, כרגע התחום עוד בחיתוליו – מבין 236 הדירות החדשות שנמכרו בעיר מתחילת השנה, רק 31 היו בפרויקטים של התחדשות עירונית (13%) – שיפור מסוים מהשנה שעברה, אז מתוך 1,281 דירות חדשות שנמכרו בעיר רק 77 היו מהתחדשות עירונית (6% בלבד). 

עד כה, מבין 26 פרויקטים של התחדשות בעיר, 24 כבר הגישו בקשה להיתר ו-14 כבר קיבלו אותו. לפיכך, 2 פרויקטים נמצאים בסכנת ביטול מוחלט אם לא יקודמו עד לפקיעת התוכנית.  

הכתבה "הדרך הארוכה אל התמ"א" מאת עופר פטרסבורג, שהתפרסמה ב-10.9.20 ב"ישראל היום" התבססה על המחקר

למה לרחובות הולנדים קוראים ככה ועוד 7 עובדות ממש מעניינות בנושא

1.

ברחובות הולנדים אין הפרדה ברורה בין המדרכה והכביש – כך שהם מציעים מרחב משותף עבור כל המשתמשים באשר הם – הולכי רגל ורכבים. מהירות הנסיעה המותרת (והאפשרית) ברחובות האלו נמוכה, ולכן למרות שאין הפרדה – הם בדרך כלל בטיחותיים וידידותיים יותר להולכי רגל.

2.

רחובות הולנדיים נקראים ככה על שם מי שהמציא אותם – מהנדס הולנדי בשם הנס מונדרמן (Monderman), שמת ב-2008. למונדרמן היתה תאוריה שלפיה כדי לשפר את הבטיחות בתעבורה צריך דווקא להסיר את כל הרמזורים והתמרורים וליצור "מרחב משותף" לנהגים, רוכבים והולכי רגל – אפילו בלי מדרכות. רק ככה, הוא טען, נהגים ישימו יותר לב לסביבה, כי יהיה להם ברור שהם לא יכולים להסתמך על הוראות ועל חוקי התנועה הקשיחים.

3.

העיר הראשונה שהסכימה לניסוי היתה דראכטן, עיר קטנה יחסית בצפון הולנד, שהפכה את מרכזה ל"מרחב משותף" כזה וחוותה ירידה דרסטית במספר תאונות הדרכים באזור. ב-2007 מה שהיה עד אז רק ניסוי התחיל להתפשט מחוץ להולנד (בהתחלה לגרמניה) ומשם לכל העולם. פחות משנה אחר כך מונדרמן כבר מת. 

4.

באנגלית אין דבר כזה "רחוב הולנדי" – יש shared space או living street (במובן של "רחוב חי"). בהולנדית קוראים לזה Woonerf. 

רחוב הולנדי בהולנד. שם הכל התחיל

5.

למעלה מ-2 מיליון הולנדים חיים כיום ברחובות הולנדים.

6.

בישראל יש בעיקרון שני סוגים של רחובות הולנדיים: בשכונות ותיקות יותר, במרכזי הערים גדולות, אלו לרוב רחובות שהתחילו כסמטאות צרות והוסבו לרחובות הולנדיים מחוסר מקום, בדרך כלל כחלק מתהליך השיקום – והג'נטריפיקציה – שעבר על הסביבה. כך למשל הרחובות הצרים של כרם התימנים ונווה צדק בתל אביב, או של שכונת נחלאות בירושלים. העובדה שהם צרים ושכמעט לא עוברות בהם מכוניות, למרות שהם במרכז העיר, הופכת אותם לשקטים יחסית למיקום, והרבה פעמים הם נתפסים כציוריים, אווירתיים ומיוחדים. 

אין הפרדה ברורה בין המדרכה לכביש. (צילום: ג'ראט אם, פליקר)

7.

משנות התשעים ואילך נבנה בישראל סוג נוסף של רחובות הולנדיים, בשכונות שמחוץ למרכזי הערים. על רקע כניסת הגלובליזציה וגלי העלייה ההמוניים לישראל, שיצרו תנופת בניה מסיבית, הוקמו שכונות גדולות של צמודי קרקע שנבנו לאורך רחובות הולנדיים ושווקו למשפחות בנות המעמד הבינוני-גבוה. בין אלו ניתן למצוא את נווה ים ונווה דקלים במערב ראשון לציון, גני הרצליה, רחובות ההולנדית ונווה סביון באור יהודה, שנחשבות עד היום לשכונות משפחתיות, שקטות ואיכותיות.

8.

בגלל שהבנייה ברחובות ההולנדים בישראל היא בדרך כלל נמוכה, ולרוב אפילו של צמודי קרקע – לא פלא שרחובות הולנדיים הפכו למשאת נפש, שם נרדף לסגנון חיים פרברי, כפרי כמעט, ובעיקר – שקט.

היהודים באים: זינוק במספר האמריקאים שמחפשים דירות בישראל

נתונים חדשים של מדלן מצביעים על כך שמינואר ועד אפריל חל זינוק של פי שניים במספר הכניסות של מתעניינים מארצות הברית למודעות מכירת והשכרת נכסים בישראל.

"כניסה של תושבי חוץ לשוק היא תמיד דבר מעניין, מאחר והם מביאים איתם הרגלים ויכולות כלכליות שונות מאשר של הישראלים", אומר איתן זינגר, מנכ"ל מדלן. "בשנים האחרונות משרד האוצר עשה כל שביכולתו כדי לדכא את תופעת המשקיעים הזרים, אבל נראה שגם הוא לא יכל לדמיין את מה שקורה עכשיו בארצות הברית ואת גל ההתעניינות בנכסים בישראל שהביאו איתן הקורונה, האנטישמיות שהרימה את ראשה המכוער בעקבותיה, המחאה והמהומות שמתרחשות עכשיו. אנשים מוכנים לשלם הרבה על תחושת ביטחון, ונראה שהיהודים האמריקאים מתחילים להרגיש שישראל, או לפחות נכס בה, נותנים להם יותר מהבחינה הזו.
"מבחינת מיקומים הטעם של האמריקאים דומה לטעם של הישראלים, ורובם מחפשים דירות במחוז תל אביב. מצד שני, אנחנו מתחילים לראות זליגה גם למחוז המרכז, כלומר הם לא פוסלים גם ישובים כמו פתח תקווה, ראשון לציון, כפר סבא, וכמובן את חביבת האנגלוסקסים רעננה, שיש בה קהילה חזקה של דוברי אנגלית ותיקים.
"מעניין לראות שכ-32% מהאמריקאים מתעניינים בפרויקטים חדשים, שעדיין נמצאים ברובם 'על הנייר'. להערכתנו חלק מהמתעניינים הללו הם משקיעים, שלא מחפשים מקום מקלט מיידי לעצמם, אלא לכסף שלהם. מצד שני, למחירי הנדל"ן בישראל זה לא משנה אם אלו משקיעים או מי שאכן יעשו עלייה ויבואו להתגורר בנכסים שירכשו – מכיוון שיש פה מחסור בדירות מגורים, כניסתם של תושבי חוץ לשוק פירושה ביקושים גוברים שיביאו לעליית מחירים.
"יתרה מכך, עולים או משקיעים ממדינות מפותחות כמו ארצות הברית הם לרוב בעלי הון משמעותי, ומחירי הנדל"ן הגבוהים בישראל לא בהכרח מרתיעים אותם. אנחנו רואים שכ-25% מהאמריקאים מחפשים נכסים במחיר של 2-3 מיליון שקל, אבל מעניין לראות גם שכ-20% מחפשים נכסים ב-6 מיליון שקל ויותר, כש-5% מהם מחפשים נכסים ביותר מ-10 מיליון שקל. אולי יש פה חדשות טובות דווקא לתחום מגורי היוקרה, שבעיקרון צפוי לסבול מהשפעות הקורונה – וייתכן שדווקא האמריקאים יצילו אותו".

צפיות בנכסים שנעשו מארצות הברית

כתבתו של דותן לוי, "היהודים באים? זינוק במספר מחפשי הדירות בישראל" שהתפרסמה ב-Ynet ב-6.6.20, התבססה על נתוני המחקר

חדשות 13: איך השפיעה הקורונה על שוק הנדל"ן בישראל

כתבתה של ליאור קינן, שודרה ב-12.5.20 במהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13

"נכון לימים אלו טרם נראית ירידה גדולה במחירי הדיור", אמר מנכ"ל מדלן איתן זינגר לכתבת חדשות 13 ליאור קינן. "צריך לזכור שנדל"ן הוא צורך בסיסי, וכיום אנחנו כבר עם חוסר מתמשך בתחום. על פי תחזיות הלמ"ס עד שנת 2060 עתידים לחיות במדינת ישראל בין 15 ל-23 מיליון איש, ולכן הצורך בדיור ממשיך לעלות, והוא לא צפוי לרדת. הפגיעה המשמעותית שאנחנו רואים כרגע היא דווקא במקומות הביקוש – כלומר בעיקר בתל אביב – שם יש שוק שכירות תוסס שמכוון לצעירים ולתיירים. לצעירים האלה אין גורם משמעותי שקושר אותם לעיר, ולרוב אין להם גם יותר מדי מזומנים זמינים, והם יכולים לעזוב את העיר היקרה לטובת ההורים או, לכל הפחות, לטובת דירה זולה יותר בפריפריה הקרובה – ולהשאיר את הדירות בתל אביב ריקות".

לגור בסרט: איפה מתרחשים הסרטים הישראלים הכי אהובים

לכבוד יום הקולנוע חזרנו לערים ולשכונות שהן חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. למקומות שבהן נכתבו המשפטים: "פארוק, סגור ת'תריס" או "את מזכירה לי את הכנרת: יפה, רגועה, אבל מתחת זרמים סוערים".

אלכס חולה אהבה – תל אביב

הסרט מתרחש בלב תל אביב של שנות החמישים – שנות הצנע הקשות. גם אז, כמו היום, היה קשה לסגור את החודש והיה מחסור בדירות וחמאה. קולנוע עדן, הראינוע הראשון בתל אביב, שהיה מרכז תרבותי שוקק, וזירת הצילום למספר סצינות בסרט, עומד היום נטוש ועתידו תלוי ביוזמה להפוך אותו למלון בוטיק. דירת 4 חדרים יד שנייה בלב תל אביב, עולה בממוצע 4.5 מיליון שקל, בעוד שעבור דירה חדשה תפרדו  בממוצע מ-7.2 מיליון שקל. על זה פארוק היה אומר: "הצילו! גברת קופרובסקי, שד בא לקחת אותי"! 

לחצו לדירות למכירה בשכונת לב תל אביב

אבא גנוב – טבריה

כנראה שאף סרט ישראלי לא עשה לטבריה ולכנרת יחסי ציבור טובים יותר (וגם לטרמינל 1 בשדה התעופה בן גוריון). הדרמה על מאבק בין שני הורים על חזקת הבן שלהם מתרחשת בשכונת קרית שאול בטבריה, הסמוכה לכנרת. בשנים האחרונות יש כמה תהליכים של התחדשות עירונית בשכונה אבל המחירים בה מאוד נמוכים ביחס לשאר בארץ: דירת 4 חדרים מקבלן עולה בממוצע 927 אלף שקל ודירה מיד שנייה עולה 803 שקל בממוצע – עליה של 130% בתוך עשור. על זה עו"ד נתי קלוגר היה אומר: "אני לא מאמין! אני לא מאמין!"

לחצו לדירות למכירה בשכונת קרית שמואל

🏡

חפשו בית לפי מה שחשוב לכם: רחוב שקט, מחיר משתלם, קרבה לרכבת ועוד

כנפיים שבורות – חיפה

הסרט מספר על משפחה בהתפרקות לאחר מות האב, אמא שעובדת שעות נוספות ולא מסוגלת להחזיק את השברים וארבעה ילדים שכל אחד מתמודד עם האבל בדרכו, או שלא. כנפיים שבורות צולם בשכונת הדר עליון בחיפה, שכונה המכונה "שכונת אלף המדרגות" שמחברות בין מרכז הכרמל לעיר התחתית. דירת 4 חדרים ממוצעת ביד שנייה בשכונה עולה 1.1 מיליון שקל ודירת 3 חדרים 797 אלף שקל.

לחצו לדירות למכירה בשכונת הדר עליון

עג'מי – תל אביב

הסרט מורכב מחמישה סיפורים שהמכנה המשותף להם הוא המקום שבו הם מתרחשים – שכונת עג'מי ביפו. השחקנים בסרט היו חסרי ניסיון וחלקם היו תושבי השכונה, כשהעלילה מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות. עג'מי, הסמוכה לחוף, היתה מרכז פשע ועוני והפכה לשכונה של מגורי יוקרה על הים. דירת 4 חדרים מיד שנייה עולה בממוצע 3.093 מיליון שקל ודירה חדשה עולה כ-4.26 מיליון שקל.

לחצו לדירות למכירה בשכונת עג'מי

מישהו לרוץ איתו – ירושלים

הסרט "מישהו לרוץ איתו" הוא עיבוד קולנועי לספרו של דוד גרוסמן. מסע התבגרות של שני בני נוער שמגלים את את עצמם ומוצאים אהבת אמת. הסיפור מתרחש ברחובות מרכז העיר ירושלים, שכונה מגוונת של מבוגרים וצעירים, חוויות לתיירים ומקומיים, שילוב של מבנים היסטוריים ומקומות בילוי סביב שוק מחנה יהודה. באזורים האלה מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים מקבלן עומד על 4.3 מיליון שקל ודירת 4 חדרים מיד שנייה עולה בממוצע 3.3 מיליון שקל.

לחצו לדירות למכירה בשכונת מרכז העיר ירושלים

חולה אהבה בשיכון ג' – קריית ים/נחלת יהודה ב' ראשון לציון

למרות שעלילת הסרט מתרחשת בקריית ים, הוא צולם בנחלת יהודה ב' בראשון לציון – למרבה הצער, אסטיקת השיכונים הארצישראלית, שעל הרקע שלה מתרוצץ מפעיל תחנת הכבלים הפיראטית ויקטור, היא עניין נפוץ למדי במדינה. בנחלת יהודה, שהתפתחה מאוד בעשור האחרון, כיום מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים מקבלן עומד על 2.347 מיליון שקל ודירת 4 חדרים מיד שנייה עולה בממוצע 2.4 מיליון שקל. בקריית ים דירת 4 חדרים חדשה תעלה 1.02 מיליון שקל בממוצע, ואילו דירה דומה מיד שנייה תעלה 1.01 מיליון שקל.

לחצו לדירות למכירה בנחלת יהודה

לחצו לדירות למכירה בקריית ים