תגית: רחובות הולנדים

1.

ברחובות הולנדים אין הפרדה ברורה בין המדרכה והכביש – כך שהם מציעים מרחב משותף עבור כל המשתמשים באשר הם – הולכי רגל ורכבים. מהירות הנסיעה המותרת (והאפשרית) ברחובות האלו נמוכה, ולכן למרות שאין הפרדה – הם בדרך כלל בטיחותיים וידידותיים יותר להולכי רגל.

2.

רחובות הולנדיים נקראים ככה על שם מי שהמציא אותם – מהנדס הולנדי בשם הנס מונדרמן (Monderman), שמת ב-2008. למונדרמן היתה תאוריה שלפיה כדי לשפר את הבטיחות בתעבורה צריך דווקא להסיר את כל הרמזורים והתמרורים וליצור "מרחב משותף" לנהגים, רוכבים והולכי רגל – אפילו בלי מדרכות. רק ככה, הוא טען, נהגים ישימו יותר לב לסביבה, כי יהיה להם ברור שהם לא יכולים להסתמך על הוראות ועל חוקי התנועה הקשיחים.

3.

העיר הראשונה שהסכימה לניסוי היתה דראכטן, עיר קטנה יחסית בצפון הולנד, שהפכה את מרכזה ל"מרחב משותף" כזה וחוותה ירידה דרסטית במספר תאונות הדרכים באזור. ב-2007 מה שהיה עד אז רק ניסוי התחיל להתפשט מחוץ להולנד (בהתחלה לגרמניה) ומשם לכל העולם. פחות משנה אחר כך מונדרמן כבר מת. 

4.

באנגלית אין דבר כזה "רחוב הולנדי" – יש shared space או living street (במובן של "רחוב חי"). בהולנדית קוראים לזה Woonerf. 

5.

למעלה מ-2 מיליון הולנדים חיים כיום ברחובות הולנדים.

6.

בישראל יש בעיקרון שני סוגים של רחובות הולנדיים: בשכונות ותיקות יותר, במרכזי הערים גדולות, אלו לרוב רחובות שהתחילו כסמטאות צרות והוסבו לרחובות הולנדיים מחוסר מקום, בדרך כלל כחלק מתהליך השיקום – והג'נטריפיקציה – שעבר על הסביבה. כך למשל הרחובות הצרים של כרם התימנים ונווה צדק בתל אביב, או של שכונת נחלאות בירושלים. העובדה שהם צרים ושכמעט לא עוברות בהם מכוניות, למרות שהם במרכז העיר, הופכת אותם לשקטים יחסית למיקום, והרבה פעמים הם נתפסים כציוריים, אווירתיים ומיוחדים. 

7.

משנות התשעים ואילך נבנה בישראל סוג נוסף של רחובות הולנדיים, בשכונות שמחוץ למרכזי הערים. על רקע כניסת הגלובליזציה וגלי העלייה ההמוניים לישראל, שיצרו תנופת בניה מסיבית, הוקמו שכונות גדולות של צמודי קרקע שנבנו לאורך רחובות הולנדיים ושווקו למשפחות בנות המעמד הבינוני-גבוה. בין אלו ניתן למצוא את נווה ים ונווה דקלים במערב ראשון לציון, גני הרצליה, רחובות ההולנדית ונווה סביון באור יהודה, שנחשבות עד היום לשכונות משפחתיות, שקטות ואיכותיות.

8.

בגלל שהבנייה ברחובות ההולנדים בישראל היא בדרך כלל נמוכה, ולרוב אפילו של צמודי קרקע – לא פלא שרחובות הולנדיים הפכו למשאת נפש, שם נרדף לסגנון חיים פרברי, כפרי כמעט, ובעיקר – שקט.