איך תשפיע הרכבת הקלה על החיים ועל מחירי הדיור בגוש דן?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
10/01/2021
רכבת קלה גוש דן

פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הוא השלב הראשון בתכנית שאפתנית שתרשת את המטרופולין ברשת מסילות נוסעים מסוגים שונים – מערכת הסעת המונים חדשה, שכמותה עוד לא נראתה בארץ. הרשת תכלול (נכון להיום) את קווי הרכבת הפרברית של רכבת ישראל, 3 קווי רכבת קלה (רק"ל), קו אוטובוס מהיר ורב קיבולת (BRT), ו-3 קווי מטרו, ותאפשר הגעה מהירה ונוחה משכונות מגורים ברחבי מטרופולין גוש דן למוקדי תעסוקה, קניות, תרבות ובילוי. מומחי מדלן עם מדריך לרכבת הקלה.

מה זה רכבת קלה?

רכבת קלה היא רכבת נוסעים שמשמשת להסעת המונים בתוך ערים. המינוח "קלה" מתייחס לקיבולת הנוסעים שלה, שהיא לרוב נמוכה מזו של רכבות "כבדות" כמו ברכבת מטרו או רכבת בין-עירונית (כמו רכבת ישראל). בגלל שהעומס על המסילות ברכבת קלה נמוך מזה שנובע מרכבות עם מטענים כבדים יותר, ניתן לתכנן אותה עם פניות ושיפועים חדים יותר, ניתן לשלבה יותר בקלות במרקם העירוני, עם פניות ושיפועים חדים יותר, ולכן נהוג לשלבה ברחובות העיר. 

בעוד שבעבר היה נהוג לסלול את המסילות כך שתנועת הרכבים והרכבות ישתלבו, כיום נהוג להפריד בין המסילות לבין הכביש על מנת לאפשר מהירות ממוצעת גבוהה יותר לרכבות. עם זאת, במקרים רבים הרכבת הקלה עדיין מושפעת מתנועת הרכבים והולכי הרגל, מאחר והיא עדיין צריכה לעצור ברמזורים, ובחלקים מסוימים היא משולבת עם תנועת הולכי הרגל (כמו בדרך יפו בירושלים), כך שהיא צריכה להאט את נסיעתה. 

דוגמאות בולטות לרכבת קלה הם הטראמים והחשמליות המוכרות בגבעות של סן פרנסיסקו ובערים רבות באירופה, וגם מערכות מודרניות וגדולות יותר, כמו הרכבת הקלה בירושלים, וזו שמתוכננת בגוש דן. 

איך היא בהשוואה למערכות תחבורה ציבורית אחרות?

מערכות תחבורה עתירות נוסעים – כולל אוטובוסים מהירים רבי קיבולת (BRT), רכבות קלות (LRT), רכבות מטרו, ורכבות פרבריות, כוללות לרוב זכות דרך ייעודית, עליה וירידה קלה ומהירה מהקרונות, ותשלום מראש ו/או אלקטרוני. כל אלה מגבירים את הנגישות והמהירות הממוצעת. עם זאת, קיימת שונות במספר פרמטרים נוספים, ובהם מספר הנוסעים המירבי, עלות הקמה ותפעול, מהירות ממוצעת, והמרחק בין תחנות:

BRTLRTמטרורכבת פרברית
גישה לתחנות (בישראל הגישה לתחנות סגורות כמו מטרו ורכבת פרברית לרוב דורשת גם עיכובים בשל סידורי אבטחה)קלה – גישה ישירה במפלס הרחובבינונית – חלק בגישה ישירה במפלס הרחוב, חלק דורשים ירידה לתת-הקרקעמורכבת – לרוב דורשים ירידה לתת-הקרקעמורכבת – לרוב נדרשים שינויי מפלסים והתנקזות הנוסעים לכניסות בודדות
זכות דרךהפרדה חלקית מתנועת הרכבים והולכי הרגל.הפרדה חלקית מתנועת הרכבים והולכי הרגל. במקטעים מסוימים הפרדה מלאה.הפרדה מלאה מתנועת הרכבים והולכי הרגל.הפרדה מלאה מתנועת הרכבים והולכי הרגל.
מספר נוסעים ברכב בודד150~450~1,200~1,700~
תדירות מירבית (מספר רכבים לשעה)24203020
קיבולת נוסעים לשעה (מספר נוסעים בשעה לכיוון אחד)3,600~9,000~36,000~34,000~
מהירות ממוצעת (קמ"ש)* המהירות הממוצעת של אוטובוסים בגוש דן כיום היא כ-15 קמ"ש2520-304050-75 
מרחק ממוצע בין תחנות (מטר)500~500~ בתחנות במפלס הרחוב1,000~ בתחנות תת-קרקעיות1,000~2,500~
עלות הקמה (מיליון ש"ח לק"מ)30~ 300-600~ 1,000~

מערכות רכבת קלה הפכו פופולריות ברחבי העולם בעשורים האחרונים מאחר והן מספקות פשרה מסוימת בין הקיבולת והעלות הנמוכים של אוטובוסים, כולל מערכות BRT, ובין הקיבולת והעלות הגבוהים של מערכות מטרו.

ברכבת פרברית, למרות שבפרמטרים מסוימים כמו מהירות ממוצעת וקיבולת נוסעים היא עדיפה, היכולת להוסיף קווים נוספים במרחב הצפוף של גוש דן מוגבלת. כמו כן, המהירות הגבוהה יחסית שלה מושגת על ידי צמצום מספר התחנות, כך שהיא לא נגישה בקלות עבור רוב האוכלוסייה במרחב.

מה יכלול הפרויקט בגוש דן?

בסוף המאה ה-20 הוחלט להקים בגוש דן רשת של 8 רכבות קלות שיספקו שירות מיטבי (מספר תחנות רב בפריסה רחבה) לאוכלוסייה בהוצאה גבוהה אך סבירה. עם זאת, בדיקות שבוצעו החל מ-2012 הראו שקיבולת הנוסעים של המערכת המתוכננת לא תעמוד בביקוש לאור הגידול הצפוי באוכלוסיית גוש דן. לכן הוחלט להשלים את הקמתם של 3 קווי רק"ל בלבד, ולהסב את הקו החום לקו BRT, ולתכנן מערכת מטרו משלימה בת 3 קווים, שתהיה יקרה משמעותית, אך בעלת קיבולת נוסעים ומהירות ממוצעת גבוהים יותר.

3 קווי הרכבת הקלה שמתוכננים בגוש דן הם:

  • הקו האדום. הקו יחבר בין הערים פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב-יפו, ובת ים, עם מקטע תת-קרקעי בין בני ברק לדרום תל אביב. הקו יעבור בסמוך למוקדים מרכזיים כמו התחנה המרכזית פתח תקווה, בית החולים בלינסון, בית החולים איכילוב, תחנת הרכבת פתח תקווה-קרית אריה, תחנת הרכבת תל אביב-מרכז, מרכז עזריאלי, מכללת תל אביב-יפו, ומוקדי תעסוקה מרכזיים כמו הבורסה ברמת גן, רובע העסקים בבת ים, מרכז תל אביב, מתחם BBC בבני ברק, וקרית אריה ורמת סיב בפתח תקווה.
  • הקו הסגול. הקו יחבר בין הערים תל אביב, רמת גן, גבעתיים, אור יהודה, יהוד מונוסון, וגבעת שמואל, ויהיה במפלס הקרקע לכל אורכו. הקו יעבור בסמוך למוקדים מרכזיים כמו תחנת הרכבת תל אביב-מרכז, חופי מרכז תל אביב, רחוב אלנבי בתל אביב, התחנה המרכזית בתל אביב, תחנת הרכבת תל אביב-ההגנה, שוק התקווה, בית החולים תל השומר, ואוניברסיטת בר אילן, מוקדי תעסוקה מרכזיים כמו הבורסה ברמת גן, מרכז תל אביב, כורזין בגבעתיים, ושכונות ומוקדי תעסוקה חדשים שמתוכננים בבקעת אונו.
  • הקו הירוק. הקו יחבר בין הערים הרצליה, תל אביב, חולון וראשון לציון, ויכלול מקטע תת-קרקעי במרכז תל אביב. הקו יעבור בסמוך למוקדים מרכזיים כמו אוניברסיטת תל אביב, תחנת הרכבת תל אביב-אוניברסיטה, פארק הירקון, מרכז הירידים בתל אביב (אקספו תל אביב), נמל תל אביב, כיכר רבין, פארק החורשות בתל אביב, תחנת הרכבת חולון- צומת חולון (שתכלול בעתיד גם תחנה מרכזית חלופית לתחנה המרכזית בתל אביב), המכון הטכנולוגי בחולון, תחנת הרכבת ראשון לציון-משה דיין, פארק פרס בחולון, מוקדי תעסוקה מרכזיים כמו הרצליה פיתוח, רמת החייל, מרכז תל אביב, אזור התעשייה בראשון לציון, אזור התעשייה בחולון, ושכונות ומוקדי תעסוקה חדשים שמתוכננים לאורך חופי הים של דרום הרצליה וצפון תל אביב (כולל שדה דב), בצומת חולון, ובדרום חולון.

כאמור, קווי הרכבת הקלה יהיו חלק מרשת שתכלול בנוסף את הקו החום (BRT – אוטובוסים מהירים רבי קיבולת), שלושה קווי מטרו, וככל הנראה קווי רק"ל או BRT נוספים. לכן בנוסף לקישוריות שצוינה לעיל לתחנות רכבת ומוקדי עניין, קווי הרק"ל יתממשקו בנקודות רבות גם בינם ובין עצמם, וגם עם הקווים העתידיים ברשת.

הקו האדוםהקו הסגולהקו הירוק
שנת הפעלה צפויהסוף 202220262027
אורך הקו (ק"מ)24, מתוכם 12 במנהרה39, מתוכם 4 במנהרה27
מספר התחנות34, מתוכן 10 תת-קרקעיות4362, מתוכן 5 תת-קרקעיות
מספר נוסעים בשנה (משוער)70 מיליון60 מיליון65 מיליון
עלות הקמה (מיליארד שקל)16.51119
תדירות (דקות בין רכבות)3-6 3-6 דקותלא ידוע

איזו השפעה יש לפרויקט בשנות ההקמה שלו?

כפי שחווים כבר מספר שנים התושבים והמועסקים בערים שלאורך הקו האדום, הקמת קו רק"ל מלווה בהשפעות שליליות רבות:

  • עומסי תנועה. העבודות בדרך כלל כרוכות בהסדרי תנועה חדשים שמצמצמים את מספר ורוחב הנתיבים בכבישים, ולעיתים לא מאפשרים כל תנועה (כמו בשדרות ירושלים ביפו). התוצאה היא החרפה כללית של עומסי התנועה באזור, ובגלל שסידורי התנועה משתנים מזמן לזמן, ישנם גם עומסים מקומיים ומשתנים, כך שתכנון נסיעה ברכב כרוכה בהרבה אי ודאות. 
  • קישוריות בתחבורה הציבורית. עבודות הקו האדום ובמיוחד סגירת רחובות מסוימים עם קווי אוטובוס רבים (כמו שדרות ירושלים) גרמה לשיבוש בתנועת קווי אוטובוס רבים. תגבור קווי אוטובוס והפעלת שאטלים מיוחדים סיפקו פתרונות נקודתיים לחלק מהתושבים, אך הפעלתם לא הוסדרה או תוקצבה מראש, כך שהם פועלים באופן משתנה ובהתאם למציאת מקורות תקציביים.
  • פגיעה בעסקים. עסקים רבים לאורך תוואי הקו האדום, ובמיוחד בסמוך לתחנות התת-קרקעיות, חוו ירידה בהכנסות שבמקרים מסוימים הובילה לסגירתם. בין האזורים שחוו פגיעה קשה בעסקים נכללים רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק ורמת גן, רחוב קרליבך בתל אביב, ושדרות ירושלים ביפו. בנוסף, בעלי נכסים לאורך התוואי מדווחים על ירידה של עשרות אחוזים בשכר הדירה, ועל קושי במציאת דיירים חדשים. על אף הפגיעה הקשה בעסקים, אף גורם לא מפצה אותם על הירידה בהכנסות, או נותן להם הקלות במיסוי או אגרות, ולא ידוע על תכניות לפיצוי או הקלות בעבודות על הקווים הירוק והסגול. בין האזורים שצפויים להיפגע מעבודות אלה ניתן לכלול את רחוב סוקולוב בחולון, ורחובות בן יהודה,אבן גבירול ואלנבי בתל אביב. 
  • מטרדים לתושבים. העבודות כוללות מטרדי בנייה ממושכים לאורך תוואי הרכבת, ובייחוד בסמוך לתחנות התת קרקעיות. המטרדים כוללים רעש, לכלוך, תנועת משאיות ומנופים, סגירות קבועות וזמניות של כבישים ומעברים להולכי רגל, סגירת פארקים לציבור, וחסימת חניות.
  • הפקעות והריסות. במקרים מסוימים כוללות עבודות ההקמה גם הפקעה של מגרשים או חלקם, ובמקרי קיצון גם הריסה של מבנים. לדוגמא, ברחוב ארלוזורוב בתל אביב בוצעה הפקעה חלקית של כל המגרשים לאורך תוואי הקו הסגול, והריסות בתים בוצעו או מתוכננים ברחוב ההגנה ובכפר שלם בתל אביב. במקרה של הפקעה והריסה מקבלים בעלי הנכסים פיצוי מהמדינה, אבל זה בדרך כלל נגמר רק לאחר מאבק משפטי ממושך. 

איזו השפעה צפויה לפרויקט לאחר התחלת הפעלתו?

בניגוד להשפעות השליליות שחווים תושבים, בעלי נכסים ומועסקים במהלך שנות הקמת קו רק"ל, לאחר הפעלתו הקו משפיע עליהם בעיקר לחיוב:

  • השבחת ערך. מחקרים מהעולם מראים שקירבה לתחנת רכבת קלה יכולה להתבטא בעליית ערך של עד 20%. עם זאת, עליית הערך לא אחידה, ונוטה להיות גבוהה יותר ליד תחנות תת-קרקעיות. 
  • הגדלת זכויות בניה. בגלל השיפור התחבורתי באזור תחנות הרק"ל בדרך כלל זכויות הבניה בסביבת התחנות גדלות, כך שבעלי נכסים יכולים להרוויח גם מהשבחת ערך וגם מזכויות בניה מוגדלות. 
  • שיפור המרחב הציבורי. עבודות הרכבת הקלה כוללות גם שיפור ניכר של המרחב הציבורי לאורך תוואי המסילה ובאזור התחנות. בין היתר מוקמות כיכרות ציבוריות חדשות, נסללים לאורך המסילה שבילי אופניים, ורחובות מסוימים הופכים למדרחובים.
  • הגדלת הכנסות ממסחר. מחקרים מהעולם מראים שההכנסה של עסקים שסמוכים לתחנות רק"ל עולה בעקבות פתיחת הקו, וזאת מאחר וכמות גדולה יותר של הולכי רגל מסתובבת באזור, נכנסת לחנויות, ומבצעת רכישות. 
  • ניידות משופרת. הרכבת הקלה מאפשרת להתנייד בקלות ובמהירות, וככל שיתווספו קווים ההתניידות תשתפר.
  • פחות אוטובוסים. מאחר והרכבת הקלה תחליף אוטובוסים על צירים ראשיים (כמו בגין בתל אביב וז'בוטינסקי בפתח תקווה, בני ברק ורמת גן), כמות האוטובוסים שצפויה לעבור לאורך התוואי תפחת, ואיתה כמות הרעש וזיהום האוויר מהאוטובוסים (הרק"ל חשמלית).

מהו לוח הזמנים של הפרויקט?

הקו האדום צפוי להיפתח לנסיעות החל מסוף 2022, ואליו יצטרפו הקו הסגול ב-2026, והקו הירוק ב-2027. 

אילו קווים נוספים מתוכננים?

מלבד שלושת קווי הרכבת הקלה שהקמתם החלה, מקודמים בגוש דן 3 קווי מטרו, 3 קווי רכבת פרברית, לפחות קו BRT אחד, וככל הנראה קווי רק"ל נוספים:

מטרו. 3 קווי מטרו ירשתו את מטרופולין תל אביב מרחובות בדרום ועד כפר סבא ורעננה בצפון, ומחופי הים התיכון במערב ועד לכביש 40 במזרח. הקווים יקשרו בין שכונות מגורים ותיקות ומתוכננות, מוקדי תעסוקה מרכזיים, בתי חולים, מוסדות אקדמים, נתב"ג, ומוקדי בילוי ותרבות. פתיחת הקווים לא צפויה לפני 2030, וככל הנראה תהיה מאוחרת מכך.

רכבת פרברית. רכבת ישראל מתכננת להשלים את הקמתן של 3 טבעות מסילתיות בצפון, מרכז, ודרום גוש דן. מסילות אלה יאפשרו הפעלה של רכבות בצורה של רכבת פרברית, עם שירות מוגבר מקצוות המטרופולין למרכזו בשעות הבוקר ושירות מוגבר בכיוון ההפוך אחר הצהריים. השלמת הטבעות דורשת סלילה של מסילה בין תחנות ראשון לציון-משה דיין וראשון לציון-הראשונים, מסילה מזרחית לאורך כביש שש בין כפר סבא ללוד, ובעיקר מסילה רביעית בציר האיילון, שתאפשר הגברה של תדירות הרכבות מ-14 בשעה כיום ל-26 רכבות בשעה. השלמת הפרויקט צפויה ב-2026.

הקו החום. קו שתוכנן במקור כרכבת קלה, אך הוחלט להסב אותו ל-BRT. הקו יקשר בין ראשון לציון, באר יעקב, רמלה ולוד, והוא מתוכנן להיפתח ב-2028. הקו הצהוב. קו רק"ל שבוטל, אך כעת עולות קריאות להחזירו לתכנון, מאחר והוא יתן שירות לאזורים מרכזיים שלא ישורתו על ידי קווי רק"ל או מטרו מתוכננים. התוואי המקורי תוכנן לחבר בין הרצליה, רמת השרון, צפון תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, מזרח תל אביב, וצומת חולון, אך אם הוא אכן יוחזר לשולחן השרטוט תוואי הקו כנראה ישתנה.

גלו כל מה שחשוב לדעת לפני שקונים בית

פורסם לאחרונה