רוב הבניינים שנבנו ב-100 השנים האחרונות בעולם הוקמו במנותק מסביבתם: בגלל שפחם ונפט היו זולים יחסית, הבניינים נבנו ללא התחשבות באקלים ובמשאבים המקומיים, ודרשו (ועדיין דורשים) השקעה מאסיבית של משאבים ואנרגיה לאורך כל חייהם. בעשורים האחרונים, עם התקדמות משבר האקלים, התחדדה ההבנה שלא רק שרצוי לבנות בניינים מחומרים ידידותיים לסביבה, אלא גם שכדאי לתכנן ולתפעל אותם כך שידרשו השקעה מינימלית של אנרגיה – וכך באה לעולם הבנייה הירוקה. במדריך זה יסבירו מומחי מדלן מהי בנייה ירוקה, מה היתרונות שלה, כמה כסף היא עולה וכמה כסף היא יכולה לחסוך.
מה זה בנייה ירוקה?
בנייה ירוקה היא שילוב של תכנון נכון, תהליכי בנייה ידידותיים לסביבה, וגישה חסכונית באנרגיה לתפעול הבניין.
תכנון. תכנון נכון יכול ליצור בניין שמנצל את אנרגיית השמש לחימום בחורף ושומר על טמפרטורה נוחה ואוורור טבעי במהלך הקיץ, כך שנדרש שימוש מינימלי במזגנים. בנוסף, דגש על הכנסת תאורה טבעית לבניין חוסך בתאורה מלאכותית. גם איטום מיטבי של הבניין – כולל חלונות עם זכוכית כפולה ומשולשת, ואיטום טוב של הגג (לעתים באמצעות צמחייה – גג ירוק) – ימנע בריחת חום וקור.
בנייה. חומרי גלם רבים שמשמשים כיום לבנייה (כמו פלסטיק, בטון וסיד) מגיעים ממקורות לא מתחדשים והפקתם גובה מחיר סביבתי גבוה (עקירת יערות, דליפות נפט, פליטת רעלים בתהליך ההפקה והייצור). בנוסף, חומרים מסוימים פולטים מזהמים גם במהלך חייהם (כמו צבעים ופולימרים שונים) ועלולים להשפיע לרעה על בריאות השוהים בבניין. בנייה ירוקה דוגלת בשימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, תוך בחינת ההשפעה הסביבתית של חומר הגלם לכל אורך חייו – החל בתהליך ההפקה, תהליך הייצור, שינוע, שימוש וסיום השימוש. החומרים ושיטות הבנייה צריכים להתאים לאקלים המקומי, ללא שימוש בחומרים רעילים ועם שימוש מירבי בחומרים מקומיים וממוחזרים.
תפעול חסכוני. כמויות האנרגיה שמנצל משק בית יכולה להיחתך משמעותית על ידי שימוש בשיטות שונות לשימור ומיחזור אנרגיה. אפשר למשל לאגור מי גשמים במיכל, ולהשתמש בהם להשקיית הגינה, למקלחות ולכביסה – אך כיום אפשרות זו מוגבלת בישראל, מאחר והיא דורשת רישיון מיוחד. אפשר גם לעשות שימוש חוזר במים אפורים (מים שיוצאים מהכיור, מקלחת, מכונת הכביסה או מדיח הכלים) לאחר התקנת מערכת איסוף וסינון נפרדת עבורם.
מהו התקן הישראלי לבנייה ירוקה?
תקן הבנייה הירוקה הישראלי (ת"י 5281) נועד לצמצם את ההשפעות הסביבתיות השליליות של תהליך הבנייה ושל השימוש בבניינים בישראל. התקן מחולק לכמה חלקים לפי סוג הבניין (מגורים, תעשייה, משרדים, מבני ציבור) ומכיל מדדים שונים כמו אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, פסולת, תחבורה ועוד. התקן מבוסס על צבירת נקודות בזכות עמידה בתנאים בנושאים השונים. התקן נכנס לתוקף ב-2005, אך היה התנדבותי עד לאחרונה, ולכן עד כה נבנו על פיו רק כ-1,000 בניינים ברחבי הארץ. לאחרונה נקבע שהחל ממרץ 2022 התקן יהפוך למחייב.
כמה עולה בנייה ירוקה?
עלות ההשקעה בבנייה ירוקה בישראל היא עד 5% מעלות הבנייה הכוללת, אך על פי מחקרים שונים שנעשו בעולם – ההשקעה העודפת בבנייה חוזרת לדיירים תוך כעשור בזכות החיסכון הגדול בחשבונות המים והחשמל.
מהם היתרונות של בנייה ירוקה?
לבנייה הירוקה יש יתרונות רבים במספר היבטים:
סביבתי:
- צמצום של עד כ-40% מפליטות הפחמן, שהוא גורם עיקרי בשינוי האקלים.
- חיסכון בצריכת אנרגיה ותוספת של ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים (שמש ורוח) יפחיתו את הצורך בהקמת תחנות כח חדשות.
- השימוש בגגות ירוקים יכול להגדיל את המגוון הביולוגי באזור.
- צמצום פסולת בניין והריסה באמצעות מיחזור חומרי בנייה.
כלכלי:
- חיסכון של עד 30% בצריכת החשמל בהשוואה לבניין קונבנציונלי.
- חסכון של 30-50% בצריכת המים בהשוואה לבניין קונבנציונלי.
- לפי המשרד להגנת הסביבה, מבנים ירוקים נמכרים מהר יותר.
בריאותי:
- צמצום פליטת רעלים מחומרי הבנייה.
- שיפור באיכות השינה וכושר הריכוז.
- עבודה בבניין ירוק מפחיתה תופעות בריאותיות שכיחות בבניינים קונבנציונלים כמו עייפות, צריבה בעיניים, מתח, סחרחורת וכאב ראש.
